גילויי נחמה בטיפול פסיכולוגי

היכולת החשובה ביותר בעיני היא יכולתו המקצועית של הפסיכולוג לסמן למטופל שלו כיוון ודרך בחיים. מדובר בעיני בגילויים שונים של של נחמה לאורך זמן. גילויים שכאלו לא יסולאו בפז ומהווים מסד מרכזי להצלחתו של טיפול פסיכולוגי.

הכוונה ב"כיוון דרך", היא בעיקר ליכולת להפריד בין עיקר לטפל וגם ביכולת להתמקד ולא להתפזר – מבין כל האופציות העומדות בפני המטופל. מטפל צריך לציין את הכיוון למטופל שלו, כמו מצפן, או שלט דרכים בתוך הישימון. שלט שכזה יכול גם להיות גם כל ההבדל שבין חיים ומוות במדבר החיים.

הטיפול הנפשי כראשומון

הבמאי היפני הדגול אקירה קורסאווה ביים את סרטו "ראשומון", שבו הוא מציג שלוש נקודות ראות שונות של שלושה עדי ראיה שונים לרצח ביער. מכאן גם נגזר המושג: "ראשומון". כמו בסרטו של קורסאווה, גם כאן החוויה של המטופל אינה דומה לזו של המטפל במהלך הטיפול הנפשי. הכוונה שלי היא בתחום של הנוכחות המיידית, כלומר הכאן והעכשיו של שעת הטיפול. כל אחד משני הצדדים חווה אותה באופן שונה לגמרי. לא פעם אני מופתעת מהשוני שבין שתי החוויות השונות של שני אנשים שונים שהיו באותו חדר, באותו מקום, באותו זמן – וחוו שני דברים שונים. בדרך כלל המטופל חווה את הטיפול בעוצמות גבוהות וחזקות יותר מהמטפל. מטבע הדברים מדובר בחייו שלו ובשינויים הפסיכו-דינאמיים שעוברים עליו בזמן אמת.

אמפתיה בטיפול פסיכולוגי כחלק בסיסי להצלחה

אם נעשה מעין ניסוי מדעי שכזה, שבו ניתן למטופל ולמטפל לסכם בכתב את אותו מפגש טיפולי, פעם אחר פעם, נגלה בסופו של דבר שני טקסטים שונים בתכלית השינוי. זה יהיה מעין רומן מכתבים וגם טיפול בשני קולות. כל אחד מהכותבים אמנם שותף לאותה שעה, יום ומקום, אך מתנסה בחוויה שונה בתכלית השינוי.

אמפתיה הנובעת מהיכרות עם העבר של המטופל

כמובן שהיכרות עם עברו של המטופל מקדמת את היכולת של המטפל להתבונן בעולמו של המטופל. חקר העבר חשוב בעיקר מכיוון שהוא מאפשר למטפל ליצור שרשרת נסיבתית של דטרמניזם, לזהות אירוע מחולל וסיבה שיש לה מסובב, וגם להיות אמפתי יותר לצרכיו של המטופל.

***המאמר אינו פרי עטה של תמר טלמור כהן

לייעוץ צלצלו:
054-5637073