מהי ביבליותרפיה?
מהי ביבליותרפיה? היא שאלה שחוזרת על עצמה לא פעם. "אנשים פונים לטיפול בביליותרפיה, במצבים של מצוקה, חוסר סיפוק או משברי חיים, ומבקשים לשנות משהו בחייהם, בדרך ההתמודדות, או בדרך ההתבוננות שלהם. הם מחפשים מקום בו יוכלו לבטא את משאלותיהם, את צרכיהם העמוקים ביותר, ולהפוך משבר לנקודת מפנה". זהו ציטוט מעמוד באתר שלי הנקרא מהי ביבליותרפיה?" הטיפול הביבליותרפי עושה את זה גם באמצעות טקסטים וכתיבה. פעמים רבות שיטה אחת מתאימה למטופל אחד ולא למשנהו. "ביבליו", מלשון התרגום לאנגלית "BIBLE", התנ"ך, ספר הספרים. כלומר טיפול באמצעות טקסטים. אבל לא רק. ולא בהכרח. ולא בכל מחיר. ובטח שלא כהצנחה מלמעלה.
מהי ביבליותרפיה? – הרחבה נוספת
ביבליותרפיה היא סוג של טיפול ריגשי, שבו נעשה שימוש בנטייה הטבעית שלנו לספר לעצמנו ולאחרים את חיינו. זה קורה לנו ממש מהרגע הראשון שבו אנו קמים בבוקר ומתחקים אחר עקבות החלום שהופיע בשנתנו, נזכרים בחוויות אמש, חושבים מה עלינו לעשות היום ואיך נתמודד עם המטלות והאתגרים הצפויים לנו.
ביבליותרפיה וחיי היומיום
היומיום שלנו עמוס בסיפורים. ניתן לראות את כל תחומי החיים דרך הפריזמה של הנרטיב. הנרטיב שולט בחיינו, ואנו מנסים לצאת מתוכם ולהבין את העצמנו טוב יותר באמצעות כתיבה מחדש של המרטיב שלנו, או באמצעות קריאה מחודדשת בו. במהלך יום העבודה או בלימודים אנחנו מתארים משימות לקולגות ולשותפים, ואחר כך גם עם המשפחה ועם החברים. מאוחר יותר, כשאנחנו הולכים לישון, שברי אירועים מהיום שחלף עוד עולים במעורפל בזכרוננו. מהרגע שאנחנו קמים בבוקר ועד שאנחנו הולכים לישון, ומשחר ילדותנו כאשר אנחנו רוכשים שפה ועד זיקנה, אנחנו מספרים ומספרים ובדרך זו מעכלים את המציאות והארועים והופכים את מה שקורה לנו לשלנו.
על שמחת הכתיבה בטיפול הביבליותרפיסטי
דרך מרכזית בטיפול הביבליותרפי היא עבודה באמצעות כתיבה. מאותו מקום של צורך לספר, לעבד, לעכל, להפוך לשלנו – מאותו מקום אנחנו כותבים. אנחנו כל הזמן בוררים מילים ומחפשים את הביטוי המדוייק לחוויה. לא פעם, אנו מחפשים תבנית מוסיקלית שתחזיק את המילים. לפעמים המילים שלנו כבדות ולא מספיקות כדי לתאר את עוצמת החוויה. לפעמים אנחנו לא מצליחים להבין מה קורה, או נחרדים מהמציאות ומבקשים לשלוט במציאות החיים שלנו באמצעות השימוש בשפה, באמצעות ההבנה, ההסבר, הפירוט, התיאור, הדיווח התיעודי. זהו מאבק על שליטה. במקום שהמציאות והמילים ישלטו בנו, אנו נתאמץ בכל דרך להפוך את מה שקורה לנו ליצירה משלנו ולקבוע בעצמנו את החוקים. באמצעות הכתיבה הכאב מקבל משמעות והשמחה מונצחת, היצירה נבראת מתוך החוויות ומשמשת מקור כוח.
על מהות הטיפול בביליותרפיה
"טיפול הוא תהליך שבו אדם אט אט מפציע ומגלה את העצמי שלו. אני מופתעת ומתרגשת כל פעם מחדש מהדרך הייחודית שבה כל אדם בטיפול, מבוגר או ילד, בוחר ללכת, מהקשר שהוא רוקם איתי, ומרגעי הגילוי והיצירה שמתחוללים בתהליך הזה." זהו ציטוט מעמוד אודותיי שבאתר שלי. כל מילה נוספת מיותרת.
ביבליותרפיה וסיפור סיפורים
ביבליותרפיה עושה שימוש טיפולי בנטייה הטבעית שלנו לספר לזולת על עצמנו ועל חיינו. אנו אוהבים את זה ועושים את זה בצורה אינטואיטיבית. כל שיחה מיקרית עם חבר היא סיפור. כל שיחצת טלפון הוא דיווח סיפורי חי מהשטח. כל שיחת נפש היא סיפור עם עמוק ופואנטה. אנחנו כל הזמן מספרים לאחרים על עצמנו ותופסים כל רגע בחיים שלנו כחלק מסיפור חיים שלם. הסיפור השלם נרקם כל יום מחדש ונוספים לו פרקים חדשים. העבר מתעמעם. מה שטפל, נשכח והזיכרון שנותר מקבל חשיבות מירבית. תוך כדי כך, דרך הסיפור שסיפרנו, אנו גם למדים להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שמניע אותנו בעולם. כולנו מכירים את השיר: "רק על עצמי לספר ידעתי / צר עולמי כעולם נמלה", של המשוררת רחל. זהו שיר שגור ונפוץ, כמעט קלישאה, שחוק מרוב שימוש. אני יודעת, אבל הוא עדיין בבחינת מעט המכיל את המרובה.
על מה נשענת הביבליותרפיה?
הטיפול הביבליותרפי נשען על הנטייה הטבעית שקיימת בכל אחד מאיתנו, לחוות את המציאות שבה אנו חיים בדרך סיפורית. הביבליותרפיה מעצימה נטייה זו, ממנפת אותה ועושה בה שימוש יתר. לכולנו יש נטיה להשתמש בתבניות של התחלה אמצע וסוף, בתפניות דרמטיות בעלילה, בחלוקה לגיבורים טובים ורעים וברגעי שיא ושפל. עכשיו כל מה שצריך זה לשבץ את האירוע המסויים של חיינו על ציר הנרטיב, העלילה, הזמן והמקום – כפי שמתפרש היום במבט לאחור.
רוצים לקבל פרטים נוספים? חייגו לתמר טלמור כהן:
054-5637073
ביבליותרפיה כשיטת טיפול
ביבליותרפיה הוא טיפול רגשי דינמי, השייך למשפחת הטיפולים באמנויות. כאן נעשה שימוש תרפויטי בכלים סיפוריים ובספרות כתחום אמנות הנוכחת במפגשים הטיפוליים באמצעות כתיבה וטקסטים. למעשה, זוהי שיטת טיפול נפשי, המשלבת טקסטים בתהליך הטיפולי.
למי מתאים הטיפול הביבליותרפי?
נטיפול הביבליותרפי נועד לתמוך בכל אדם החש כי הגיע למבוי סתום בתחום האישי, המקצועי או המשפחתי שלו. טיפול ביבליותרפי מתאים לכל אדם החש קושי קיומי, דימוי עצמי נמוך, דיכאון, אכזבה, עצב בלתי נשלט, אבל, בדידות, נידוי, טראומה, דחייה וחוסר התקבלות.
טיפול ביבליותרפיסטי במבוי סתום
הטיפול הביבליותרפי מתאים לכל אדם החש כי נקלע למבוי סתום וכי הוא אינו חי את חייו כפי שהיה רוצה. כל אדם החש תקיעות בחייו, חוסר סיפוק, עקא, לחץ, מתח, דחק, חרדה, פחד, ניכור, חשש, חוסר הבנה לגבי הכוחות והמניעים העמוקים שלו, יצא נשכר מטיפול ביבליותרפי.
על הקשר עם המטפל הביבליותרפיסטי
כמו בטיפול פסיכולוגי, גם בטיפול ביבליותרפיסטי, העבודה הטיפולית נעשית באמצעות הקשר עם המטפל. קשר זה מתפתח ומעמיק ככל שהטיפול מתקדם. מערכת היחסים הנרקמת בקליניקה בין המטפל למטופל, מאפשרת למטופל לבדוק את עצמו בכל שלב ולהבין מתוך כך משהו על מערכות היחסים האחרות שהוא מקיים בחייו האישיים.
על כתיבה ויצירת טקסטים בטיפול ביבליותרפי
הכתיבה במהלך הטיפול מאפשרת למטופל להגיע פנימה לתוך עצמו ומשמשת ככלי להשתקפות עצמית ולהבנה עצמית. באמצעות הכתיבה יכול המטופל לעבד בצורה טובה יותר את חייו, ולהציף חוויות מעברו, להתרכז בעצמו ולתור אחר כיווני צמיחה חדשים. באמצעות הכתיבה יכול המטופל להתחבר למשאב הפנימי שלו ולגלות בתוכו כוחות חדשים, פתרונות יחודיים לשאלות הקיומיות שלו. לחפש ולמצא תשובה מבפנים.
שימוש במטאפורות בטיפול הביבליותרפיסטי
השימוש של כל אחד מאיתנו בשפה, הוא שימוש ייחודי ופרטני. לכל אחד מאיתנו יש את הניסוח המיוחד רק לו. לכל אחד מאיתנו יש את הגירסה האישית שלו בשימוש בשפה. דרך הניסוח שלו, ודרך ההבנה שלו. בטיפול הביבליותרפי, מתפרצת השפה המטאפורית מבעד לביטויים השגורים וללשון השחוקה. באמצעות שפה זו, ניתן לבנות אצל המטופל דימוי אישי אותנטי ומורכב יותר ולהגיע לפריצת דרך אישית ותפקודית. לאט לאט לומד המטופל להכיר את עצמו טוב יותר ולהבין את המרכיבים השונים של סיפור חייו כפי שמעולם לא סופרו עד כה. הכתיבה היצירתית מאפשרת להתחבר אל החוויה האישית והאותנטית של כל אחד מאיתנו ולדבר מתוכה.
ביבליותרפיה והדחקה
במהלך הכתיבה בטיפול הביבליותרפי, עולים חומרים מודחקים. חשוב מאוד לא לפספס אותם וכן להבין אותם עד תום. כאן נכנסת ההתערבות שלי כמטפלת בביבליותרפיה. במהלך הכתיבה בטיפול הביבליותרפי, המטופל מעלה חומרים מודחקים, בדרך סיפורית ועושה אינטגרציה בין כל מרכיבי הסיפור השונים. כל כותב מנסה להדביק מחדש את הפאזל של חייו ולאחד את הניגודים שבתוכו. כולנו מחפשים את הסיפור האחד, זה שמאחד בתוכו את מכלול הבנה שלנו את עצמנו.
שימוש בטקסטים ספרותיים בטיפול ביבליותרפיסטי
לא פעם המטופל מביא איתו טקסט של סופר כלשהו. גם אני כביבליותרפיסטית, בוחרת לפעמים להשתמש בטקסט מסויים. השימוש בטקסטים ספרותיים במהלך הטיפול הביבליותרפיסטי, מבוסס על ההבנה שכאשר אנחנו קוראים יצירה ספרותית אנחנו באופן טבעי מפרשים את הסיפור, ומשלימים את הפערים והאלמנטים שחסרים בטקסט. אנחנו משליכים מעולמנו הפנימי על הסיפור, מזדהים עם הדמויות, ומתמלאים חמלה, כעס, עצב או שמחה נוכח מעשיהם וההתרחשויות העוברות עליהם. לעיתים, בעת קריאת שיר לירי, אנו מתרגשים ומוצאים סוף סוף מילים לתחושה חמקמקה שחשנו בנימי נפשנו הדקים.
ביבליותרפיה ומגע
זה הרבה יותר קל להשתמש בטקסט ספרותי ולצטט מתוכו, מאשר לכתוב בעצמי טקסט שכזה. בכלל, חשוב להבין שלא נדרשת יכולת כתיבה בטיפול ביבליותרפי. זו אחת ההתנגדויות והשאלות הנפוצות בהקשר זה. למעשה, עצם המימוש של טקסט ספרותי, באמצעות עולמנו הפנימי, מאפשר למטופל בטיפול הביבליותרפי להיות במגע עם עולמו בדרך לא מאיימת. להיות במגע עם עצמי. זה הביטוי החשוב. אפשר להגיע לכך דרך ההרחקה שהטקסט מאפשר לקורא בו. דרך ההרחקה הזו יכול המטופל לפגוש את עולמו הפנימי, לחוות ולהשיג תובנה. כך גם מתוך המרחק האסתטי בין עלילת הסיפור שנמצאת "שם" ובין המטופל הקורא שנמצא "כאן", נוצרת קירבה.
הכתיבה יקרה לליבי
הכתיבה היא מעשה אינטימי שבין אדם לבינו. הכתיבה מאפשרת לנו לפגוש את עצמנו כל פעם מחדש, כל פעם בדרך אחרת, מוארת. מילים כתובות וכתיבה הם דבר יקר לליבי, יש בהן איזה סוד, אלמנט נסתר, אשר מנביט דברים מבפנים, מרכז ומחדד את התודעה לכדי רגש מזוכך, רעיון, תובנה, יצירה.
שילוב של ביבליותרפיה ופסיכותרפיה
עם השנים, צברתי הכשרה פסיכותרפית וניסיון טיפולי רב, המאפשר לי להציע למטופל מנעד רחב יותר של כלים טיפוליים. לעיתים במהלך הטיפול, תהיינה תקופות שבהן העבודה הטיפולית תתנהל בעיקר באופן ורבלי (או עם ילדים באמצעות משחק ויצירה) ותקופות שבהן הטיפול יתנהל דרך כתיבה וטקסטים.
ביבליותרפיה ותחושת ההיעדר
לעיתים המציאות מורכבת מהיעדרם של אנשים קרובים, כמו במצבי בדידות או אובדן. הכתיבה לעומתה מתרחשת לבד. מול המחשב. בחדר הכתיבה. מול המסך. מול הראי והדמות הנשקפת ממנו. כתיבה יכולה להתרחש גם בבית קפה או במקום רועש, אבל היא דורשת במהותה התכנסות פנימה ויכולת ריכוז עצמי.
ביבליותרפיה וקריאה
הזהות של הביבליותרפיסט והזהות האישית שלי, כאדם נבנית גם באמצעות הקריאה. ביבליותרפיה היא שיטה טיפולית, מתודולוגית ומקצועית, שאינה תלויה רק במאגר הטקסטים שקראתי כקוראת תמימה, או כסטודנטית. ולכן, חשוב לסייג את האמירה הזו, אבל בהקשר הצר של הפסקה, ניתן לאמר שספרי מופת שנתקלתי בהם ושהשפיעו עלי, הם גם חלק מתחנות חיי. החל מספרות ילדים, דרך שירה ורומנים מספרות העולם. כשקראתי אותם, שהיתי בתוכם. למשך זמן מה הם הותירו בי חותם בל יימחה, גם לאחר תום הקריאה.
ביבליותרפיה וקריאת שירה
לחלק מהטקסטים, בעיקר שירים, חזרתי שוב ושוב. הקריאה החוזרת חידדה בי את ההבנה של השיר, של המשורר, של עולמו הנפשי. חלקם של הטקסטים נצרב בתודעה והפך לחלק מהאני מאמין שלי, חלק מהקוד הגנטי שלי. חלקם הפכו למצוטטים בכל הזדמנות. חלקם הפכו לבני בית. חלקם אבדו לבלי שוב וחלקם עובר איתי מדירה לדירה, כמו רהיט סנטימנטלי או תכשיט שירשתי מסבתא. סך כל הספרים שקראתי בחיי, מייצר במבט רטרוספקטיבי, סוג של נארטיב עם התחלה, אמצע וסוף. את זה קראתי קודם. אחר כך נחשפתי לסופר ההוא. כיום אני מתרכז בז'אנר אחר. במהלך הקריאה נוצרים גם זיקות והקשרים בין כל מה שקראתי. חיבורים מעניינים. דברים שנוגעים בי יותר. השוואות וניגודים.
המטבעה המלכותית של הביבליותרפיה
בקצה המדרחוב המרכזי באמסטרדם ניצב מגדל שנקרא: "Munt", זוהי המטבעה המלכותית של הולנד ההיסטורית, שהחל מהמאה ה-17, הוטבעו המטבעות של המדינה, עם דיוקנאות מלכים שונים. מגדל המטבעה הוא אחד משני מגדלים שחלשו על העיר בימי הביניים ומעניק את שמו לכיכר שבמרכז ההוא מתנוסס. מטבעה היא מתקן תעשייתי המייצר מטבעות למסחר. טכניקת הטבעת מטבעות נעשתה תחילה על ידי ריקוע או יציקה. לכל מדינה היתה מטבעה משלה. מה מטביע בי חותם כקורא? כשהתימה המרכזית של מה שאני קוראת בו, גם מעסיקה אותי בחיי האישיים – אז נוצר הקסם.
ביבליותרפיה כהטבעת חותם
טיפול ביבליותרפי הוא גם סוג של מטבעה שכזו. המטופל מביא איתו לטיפול רגעים שנצרבו בזיכרונו ובתודעתו. אבל הוא גם לוקח מהטיפול רגעים שכאלה, שבהם הוא נחתם ונצרב בחותם, בהטבעה, בצורה שנשמרת בזיכרון. במהלך טיפול בביבליותרפיה יעלו תכנים רגשיים שמעסיקים את המטופל. במקרה הטוב המטופל יבין את התובנות ויראה באור חדש את הדפוסים שהוטבעו בו.
הביבליותרפיסט הכותב
יש שני סוגים של מטפלים ביבליותרפים. זוהי כמובן לא חלוקה מקצועית. זוהי חלוקה שרירותית שנועדה להבהיר ולחדד מבט מסוים בהקשר של מה שנכתב כאן. על הסוג הראשון נמנים אלו שגם כותבים. שם הקריאה היא כמו מסע ציד. מי שכותב, קורא טקסטים מתוך מטרה לחפש מקורות השראה, תמות ומודלים שיעבדו עבורו, משהו שייפרה אותו ככותב. מי שכותב, משורר או סופר, מחפש מקום להשוואה כשהוא קורא. זו אינה קריאה תמימה. זו קריאה של צייד וטורף שמחפש משהו לאכול, משהו שניתן לעכל, משהו שניתן להטמיע, לעבד ולהפוך אותו לחלק מסגנון כתיבה שלי ככותב.
הביבליותרפיסט הקורא
על הסוג השני נמנים קוראים משוכללים, שהדגש שלהם בקריאה הוא ההיבט הנפשי והטיפולי שבתוך הטקסט. קורא שכזה יתרכז בחלק שבו יש הקשר טיפולי בטקסט. כזה שניתן למנף בטיפול, בהדרכה, בתהליך ההכשרה שלו כמטפל. דגש נוסף יהיה כמובן התהליך הנפשי שעובר עליו כקורא. התרגשות, ההזדהות, ההפתעה ושאר הפעולות הדינמיות שהוא חווה כקורא במהלך הקריאה על ציר הזמן.
ביבליותרפיה והדיאלוג הטיפולי
כמובן שמי שמדבר בעיקר זה המטופל. אני משמשת רק כהד לדבריו, כתיבת תהודה להעצמת הקולות הבוקעים מגרונו. יחד עם זאת, כל המטען האינטלקטואלי והריגשי שאני נושאת עמי כקוראת, מגיע איתי לספת המטפלת ונפרק בטיפול. אני מחדדת ואומרת שה-כ-ל נפרק. הכל. לא רק סגמנט. לא רק פרגמנט. לא רק טקסט מסויים שמתאים לסיטואציה הטעונה והספציפית. ממש לא. הכל כולל הכל נכנס לקליניקה, ועומד שם בערימה, זמין לשליפה, זמין לציטוט, זמין לשימוש.
ביבליותרפיה ובחירת טקסט עם פינצטה
העובדה הבודדת והפרטיקולרית שהשתמשתי בשיר מסויים, במפגש טיפולי מסויים, עם מטופל מסויים – היא תוצאה של המכלול שלי כמטפלת. אני נושאת לכל מקום את כל המטען הרוחני שלי, וכמובן את אמת ההכשרה שלי כמטפלת. המטען הזה הוא מה שאפשר לי לברור ולבחור את השעור מן העיסה ואת המחט מערימת השחת. צריך עיסה, צריך ערימה, כדי להגיע אל הרגע הצלול והאחד והמדוייק שבו מתרחש הקסם.
ביבליותרפיה וחוויית הקריאה
בפרוזה קל יותר להתייחס לנרטיב. יש משהו קל יותר לקריאה בפרוזה. היא נגישה יותר, נפוצה יותר, מצוטטת יותר. בשירה הדברים קצת יותר מורכבים. שימוש בשיר יכול גם לפספס את הפואנטה, רק בגלל שלא התאמתי אותו למטופל הנכון ברגע הנכון. או שהוא גם לא מתאים לי עצמי. לרגע שבו אני זקוקה לו ולהבנה שהוא מעניק לי.
ביבליותרפיה והליריות של חוויית הקריאה
הלירי הוא האינטימי. הלירי הוא האישי. הלירי הוא הרגע שבו אני נכנסת לתוך הטקסט ושוהה בו בלי חציצה. אין יותר עולם אמיתי. יש רק אני והטקסט. אני נבלעת בו. מוכלת על ידו. צוללת לעומק האוקיאנוס שלו, לתוך הבור הכחול הגדול שרבים כבר טבעו בו. משולש בראמודה שספינות רבות נטרפו בו ללא הסבר מניח את הדעת. אבל אי אפשר בלי הסבר, בטח שלא כשאני נדרשת להסביר ומתעקשת על כך. כאן ועכשיו.
ביבליותרפיה ומוזיקליות
הליריות אצלי מתקשרת בעיקר למוזיקליות של הטקסט, לחזרתיות שלו, לאליטרציה ולחריזה הפנימית. שם מתנגן לו הטקסט וחודר שיריון באמצעות במוזיקה שלו. כל מה שלא נאמר והלא הובן בזכות המילים, מובן מאליו בזכות המנגינה.
טיפול בביבליותרפיה וההתפתחות שעוברים במהלכה
טיפול בביבליותרפיה הוא כמו מסע. צעד צעד, עקב אחר אגודל, מרימים כף רגל ומניחים אותה קדימה יותר. זהו מסע בין מה שהמטופל זוכר ובים מה שהוא מדמיין שהיה צריך להיות בעולמו האוטופי. "אך לו היה לי אבא", למשל, "או כסף",או "אמא יותר צעירה". אני כמובן מפשטת את זה. מרדדת. משטיחה. מקלקלת. אבל אין ברירה. רק ככה ניתן להסביר בקצרה ובצורה ישירה את המהלך הרגשי העמוק ביותר שאני מכירה עלי אדמות – תהליך השינוי שעובר מטופל במהלך טיפול ביבליותרפי.
ביבליותרפיה, זיכרון ובדיון
מצד אחד אין שום אמת, רק הבדייה של זיכרון הילדות. והזיכרון הזה צף ועולה בטיפול. חומרי הילדות מגיעים אלי כמטפלת, רק דרך הפריזמה של המטופל. מצד שני יש את כל מה שוהא מאחל לעצמו, את העולם האוטופי המדומיין, הטוב, האופטימי, "השלם". ובים שני הקצוות הללו אנו נעים בתנועת מטוטלת. מתקרבים לזיכרון הילדות שנמצא [נגיד] מימין, מתרחקים ממנו אל המציאות היומיומית שבמרכז, ונוגעים בקוטב השמאלי והמדומיין של השאיפות שלנו. וחוזר חלילה. התנועה הזו היא שבונה את ההתפתחות של המטופל.
ביבליותרפיה כדרך חיים
בכל בחירה יש מרכיב של ויתור. כשאני בוחרת לנסוע לסוף שבוע עם אוהל לכנרת, ויתרתי על כל האופציות האחרות. כאן טמון הקושי. לא מדובר רק באילת, ים המלח, חוף ים או הרי ירושליים. בכולם יש זולות שניתן לנפוש בהם עם האוהל שלי, ועם משפחתי. תחילה מדובר בבחירה בחופשה. באתה מידה יכולתי להישאר במיטה עם ספר טוב, או לעבוד, או לנסוע להורים. הקושי הגדול הוא לא רק לבחור, הוא בעיקר לוותר על שלל האפשרויות האחרות. מי לא רוצה להיות מדריך סקי באלפים, או אסטרונאוט, או אולי צוללן, או ספרנית בספרייה של האוניברסיטה?
השפעת הביבליותרפיה מחוץ למקצוע
אבל מעבר לכך, כשכבר בחרתי לטפל, גיליתי את הביבליותרפיה כתחום טיפולי שמאפשר לי להגיע למחוזות חדשים, אחרים, רחבים יותר מהטיפול הנפשי הרגיל. להיות ביבליותרפיסטית משפיע גם על הבחירה במה לקרא. על מה לחשוב. במה להתרכז בזמני הפנוי. מה להמשיך וללמוד, איפה ומתי? כשהבחירה המקצועית שלך נכונה ומדוייקת לך, אז הכל מתחבר לבחירה הזו, אפילו הבחירה בבן זוג והאופן שבו אנו מגדלים את הילדים שלנו.
ביבליותרפיה כזהות מקצועית
תהליך ההכשרה של ביבליותרפיסט, אינו מתחיל בשנה א' באוניברסיטה ואינו מסתיים עם קבלת התעודה. את התעודה אגב, כמו כל תעודה מקצועית אחרת, ניתן למסגר ולתלות בסלון של ההורים או בבויידעם. היא לא ממש עוזרת להתגבר על אתגרי היומיום של הטיפול. רק הניסיון המצטבר הוא זה שעוזר. רק עשייה יומיומית, טיפול רציף, התחככות מאתגרת במטופלים, הדרכה ותיאור מקרה, משביחים את המטפל הביבליותרפיסט כמו יין טוב, או וויסקי. כמובן שאסור להיות אמביוולנטי כלפי התחום. אסור להתנדנד, גם לא כשקשה ואין עבודה ומחפשים ולא מוצאים מקום טוב לצמוח בו כמטפל. גם לא כשכל הנשמות הטובות ושאר בני המשפחה מרננים ומלחששים על הסבה מקצועית. גם לא בחורף. גם לא בליל הסדר.
ביבליותרפיה כסיפור
את היותי ביבליותרפיסטית, ניתן למקם על ציר של נרטיב, ציר של זמן, שבו העלילה הייתה חייבת להוביל אותי למקום המקצועי שבו אני נמצאת. אני עוסקת בביבליותרפיה מזה 15 שנה, ועבדתי עם אוכלוסיות שונות ומגוונות מבחינת גילאים ומבחינת רקע נפשי וחברתי. עבדתי בתחנה לבריאות הנפש הן עם מבוגרים והן עם ילדים והוריהם, ואני מטפלת בקליניקה פרטית במבוגרים, ילדים, ובני נוער. לא יכולתי להיות משהו אחר. זה לא נכון לסיפור חיים שלי.
ביבליותרפיה כתכלית חיי
הגעתי לכאן, והריני ביבליותרפיסטית, כתוצאה אריסטוטלית של כל הסצינות והאירועים בחיי שקדמו לרגע הזה. כל אירוע נבע מקודמו באופן הכרחי, והנביע את זה בא אחריו באופן הכרחי ושאין בלתו. הכל התכנס כמו במשפך, והוביל לסוף אחד ויחיד, למקצוע אחד ויחיד, להיותי מטפלת ביבליותרפיסטית. אי אפשר היה אחרת.