טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי וחבר נפש

מה משותף לפסיכולוג טוב ולחבר נפש? מה מאפיין אדם שאנחנו בוחרים בו כחבר נפש? אם נצליח להגדיר את התכונות של אדם בו אנשים בוחרים באופן אינטואיטיבי כחבר נפש, נלמד מתוך כך משהו על הצרכים הבין אישיים שלנו ועל התכונות המאפיינות פסיכוולוג טוב.
טיפול פסיכולוגי הוא מושג סמנטי רחב הרבה יותר, מאשר טיפול במישהו הנמצא במצוקה נפשית, על ידי מישהו שלמד את התחום ומוסמך לטפל בו. כולנו משאילים את המושג הזה ומפקיעים אותו מהמשמעות המקורית שלו. לכולנו תפיסה פולקלוריסטית ואינטימית של טיפול פסיכולוגי, הרבה מעבר לתחום המוסדר והמוכר על ידי רשויות בריאות הנפש. אנו נעסוק במובן המושאל של המושג בעוד שהשיח המקצועי על הנושא יזכה להתעלמות מוחלטת בהמשך הדברים כאן.

טיפול פסיכולוגי בפולקלור של השפה

פעמים רבות כשאנו מדברים עם חבר לצרה אנחנו מרגישים כאילו קיבלנו טיפול פסיכולוגי. בכל פעם שאנו זוכים לאוזן קשבת, להכלה ואמפטיה, אנו זוכים ב"טיפול פסיכולוגי". בכל פעם שאנו זקוקים לעזרה בעת צרה ומקבלים תשומת לב אמיתית ומבט של מישהו אחר שמקבל אותנו "כמו שאנחנו", בלי שיפוט ובלי ביקורת, הרווחנו "טיפול פסיכולוגי". אותו אדם קרוב, חבר, מכר, ידיד, קרוב משפחה, חונך, מדריך, מנטור, קואוצ'ר – הוא גם הזוכה האולטימטיבי שלנו במדליית זהב פסיכולוגית אולימפית. ועל זה נאמר: טוב שכן טוב מאח רחוק.

טיפול פסיכולוגי וזמינות

אנו מניחים זר עלי זית על ראשו של כל מי שיהיה מוכן לספק לנו את צרכינו הפסיכולוגיים בזמינות הנחוצה. זמינות חשובה מאוד בהקשר הזה. פעמים רבות אנו זקוקים לעזרה כאן ועכשיו, ברגעי משבר ומצוקה. כל מי שיענה לנו על הצורך הזה בזמינות מיידית, יחשב כפסיכולוג שלנו. כל מי שיהיה מוכן להקשיב לנו בעת צרה, יהיה הפסיכולוג שלנו לעת צרה.

זמינות היא לב העיניין
כולנו מכירים את ההגדרה הזו של חברה טובה שהיא גם "הפסיכולוגית שלי". השאלה היא כמובן ממה מורכבת ההגדרה הזו, שברור לכולנו שאינה מקצועית ושאין לה שום קשר למקצוע התובעני של מי שלמד פסיכולוגיה. התשובה לכך טמונה בזמינות של אותה חברה קרובה, אמא או דודה או סבתא אהובה, ובנכונות שלה "להיות שם בשבילי". ולכן, כל משבר נפשי ריגעי או ממושך שבו אנו נמצאים, וכל קריאה לעזרה שנענית על ידי מישהו קרוב ופנוי, תחשב בעינינו למשמעותית הרבה יותר מהטיפול הפסיכולוגי הטוב ביותר שיכול להיות.

טיפול פסיכולוגי והקשבה

טיפול פסיכולוגי הוא קודם כל הקשבה. אם הוא רק מקשיב לי ולא אומר מילה – דיינו. אותו אח, או חבר קרוב, שנחשב לפסיכולוג שלנו, הוא אדם שקודם כל מסוגל להקשיב. היכולת שלו לשתוק ולהקשיב לי ולמה שעובר עלי, היא בעצמה דבר מדהים. קוסמטיקאית או מאמן כושר, הם גם "פסיכולוגים" של הלקוחות שלהם. קוסמטיקאיות תמיד אומרות שהן פסיכולוגיות. כנראה בצדק. כשאני נינוח על ספת הטיפול הקוסמטיקאי, או מזיע בין המשקולות בחדר הכושר, מתחשק לי לשתף.

הרב, הכומר והטיפול הפסיכולוגי

עוד בעלי תפקידים שכאלה הם הכומר והרב המקומי. הרב יכול בהחלט להיות גם פסיכולוג וזה גם מה שקורה אצל אנשים דתיים. הם מוצאים ברב שלהם אוזן קשבת והוא מתפקד כפסיכולוג שאיתו הם מדברים על כל מה שמעיק עליהם ועל כל מה שקרוב לליבם. לא פעם אנו רואים בסרטים את הכומר בתא הוידוי שלו כשהוא אפילו לא רואה את המאמין. האדם הנוצרי מתוודה באנונימיות על חטאיו: 'Father, I've seined', הכומר מקשיב ומקשיב בלי לאמר מילה ולבסוף פוטר אותו ב: 'Bless you my child'. זה הכל, זה מספיק. רק הקשבה. ההקשבה היא הדבר החשוב.

טיפול פסיכולוגי כדרך להקשבה עצמית

כאשר מקשיבים לי אני שומע את עצמי נותן מילים למצוקה שלי, ומסוגל להבין משהו חדש. נגר אחד סיפר לי פעם שכל מה שהוא צריך אצל פסיכולוג זה בן אדם שהוא יכול לדבר איתו כדי שיוכל להקשיב לעצמו. משהו בתוכנו מתחולל כאשר אנחנו מנסחים את הקושי שלנו ונותנים לו מילים. זה יכול להתרחש רק מול אדם שיודע להקשיב, אבל באמת. בשקט, בריכוז, ובלי להפריע לתהליך העדין של מתן שם ומילים לדברים. לכן הקשבה היא הדבר הראשון והחשוב ביותר אותו אנחנו מחפשים בחברת הנפש, בחבר, באח, בכומר או ברב.

טיפול פסיכולוגי ואמפטיה

ברגע שאותו אדם קרוב, חבר או אח, שם את עצמו "בנעליים שלי", ומגלה אמפטיה אלי הוא זוכה לתואר המכובד: הפסיכולוג שלי. עצם הקרבה הרגשית שלו אלי ועצם העובדה שהוא לא מזדהה עם הצד השני ולא אומר לי שהוא היה עושה את זה אחרת – כבר מזכה אותו בתואר. החבר מסוגל לראות את הדברים מנקודת מבטי.

אמפטיה אינה הזדהות

אמפטיה היא היכולת להיות בקרבה נפשית עם מישהו במצוקה, מבלי להזדהות איתו. חבר הנפש או הפסיכולוג, צריך להיות אמפטי אלי ולשים את עצמו במקומי. הוא לא מתנשא עלי מצד אחד, ומצד שני הוא גם לא מזדהה איתי עד כדי כך ששוקע לתהומות היאוש שלי. הוא קרוב אלי רגשית מאוד אבל הוא לא אני, הוא נותר נפרד ואחר ממני. הוא לא יכול וגם אסור לו ליפול לתוך הבור זה כי אז הוא למעשה מזדהה איתי. אסור לו להיות אני והוא חייב לשמור על נפרדות ואחרות. חבר הנפש או הפסיכולוג, אמור להיות אמפטי אליו ולא להיות יחד איתו בהיסטריה מצד אחד ולא בדיכאון מצד שני.

נפרדות אינה ריחוק

חשוב להבין שנפרדות של החבר שלי ממני אינה מעידה על ריחוק שלו ממני, נהפוך הוא. הנפרדות והאחרות של החבר הטוב שלי, מאפשרת לו להישאר על קרקע מוצקה בקירבת הבור או הבוץ בו נתקעתי, משם הוא יוכל לשלוח לי חבל הצלה או סולם שניתן לטפס איתו מחוץ לבור. כי אם שנינו נשב בתוך הבור לא נוכל לצאת, אם הוא יורד אלי ושוקע איתי, שנינו נישאר תקועים שם. חבר הנפש או הפסיכולוג, אמור להיות אמפטי אלי אבל להיות יחד איתי בהיסטריה מצד אחד ולא בדיכאון מצד שני. הדברים קשורים זה לזה באופן עמוק ומורכב. הרחבתי בנושא של הנפרדות כדי להסביר את מושג האמפטיה. הניסיון להבהיר את מושג הנפרדות הוא הרחבה והסבר לאמפטיה.

תמר טלמור כהן – טיפול באמצעות פסיכותרפיה וביבליותרפיה
נייד : 054-5647073 | מייל: iamtamartalmor@gmail.com

טיפול פסיכולוגי חד פעמי

שיחת אמת עם אדם שנקרא בדרכנו במסע להימאליה, או ברכבת ישראל בזמן עבודות תשתית, או בתור בקופת חולים – יכולה להיות בעלת ערך רב ומרוממת נפש. לפעמים גם אנו חווים אירוע חד פעמי, כמו אישפוז, תאונה, מוות של קרוב משפחה, פיטורים, מעבר דירה וכד'. האירועים הללו יכולים לזמן לנו שיחות נפש ספונטניות וחד פעמיות עם מכרים שונים או אפילו עם זרים גמורים. וטוב שכך. אירועים שכאלה גם יכולים לגרום אצלנו לתזוזה טאקטונית, עמוקה ולפעמים כמעט לא מורגשת, בגישה שלנו לחיים או ביחס שלנו לבעיות קיומיות שלנו. תזוזה כזו תהייה מלווה בדרך כלל גם בניסיון להמשיג אותה או לדבר אודותיה או אודות האירוע הטראומטי שגרם לה. כל זה טוב ויפה ואף מעניק לנו תחושת הקלה מסויימת, אבל להמשכיות יש משמעות רבה יותר.

טיפול פסיכולוגי והמשכיות

שיחה טובה עם חבר ועזרה בזמן הנכון היא לא משהו חד פעמי. הבחירה של חבר נפש או בעל תפקיד אליו אפנה בעת מצוקה ואעשה ממנו "פסיכולוג שלי" קשורה מלבד יכולת ההקשבה ומלבד יכולת האמפטיה שלו, בהמשכיות הקשר. זו צריכה להיות מערכת יחסים שנבנתה לאורך זמן, מישהו שהוכיח את עצמו לאורך השנים, ושאני תמיד יכול לחזור אליו. אני יכול לבטוח בו, להתמסר להקשבה ולעצה שלו, בזכות העובדה שאני יודע שיש לזה המשך. אני יודע שהוא ירים טלפון וישאל מה קרה עם כל מה שדיברנו בסוף והאם התאוששת והאם אתה צריך משהו ובוא ניפגש. זה מישהו שנושא אותי בדעתו ומחזיק אותי במחשבתו וממשיך להיות לו איכפת ממני.

טיפול פסיכולוגי ונפרדות

אותו בנאדם שבחרנו בו להיות "הפסיכולוג שלי", הוא גם מישהו שמסוגל לשמור על נפרדות במערכת יחסים שלו איתי. זה קל יותר כשמדובר בנושא תפקיד, כמו רב או כומר, שהוא אמנם אמפטי ומסוגל לשים את עצמו בנקודת המבט שלי, אבל הוא תמיד יישאר נושא תפקיד ולשיחה יהיו גבולות ברורים. חבר הנפש שיודע לעזור לי גם הוא לא שוקע יחד איתי ביאוש. הוא לא שומע את הסיפור שלי ונכנס לדיכאון מזה. והוא גם לא נכנס להיסטריה ואובדן עשתונות. הוא לא מגיב ב"או ויי, מה נעשה". הוא ניגש להתמודדות ממקום אופטימי. הוא יכול לספר לי על הניסיון שלו ולתת לי עצה טובה, או שהוא יכול לחשוב יחד איתי על פתרון למצב. בכל מקרה השיחה מתקיימת בחוף מבטחים שבו הוא עומד ושממנו הוא יכול לשלוח לי חבל הצלה. הוא גם קרוב מספיק וגם נמצא במרחק בטוח. הוא נמצא על קרקע יציבה, מחוץ לבור שאני נמצא בו וקרוב מספיק כדי לשלוח לי חבל הצלה.

הסטינג בטיפול הפסיכולוגי – עבור המטפל

המפגש בין המטפל למטופל מתקיים בגבולות של זמן ומקום קבועים. זהו ה Setting של הטיפול. הסטינג שומר על נפרדות בין המטפל למטופל וגם שומר על המטופל מפני כך שהמטפל יביא את הצרכים שלו. לפעמים יש למטפל צורך שיעריצו אותו או יחשבו שהוא הכי טוב ואיכותי, או שהוא סתם צריך שגם יקשיבו לו, או שלא בא לא להקשיב היום כי היה לו יום קשה. הסטינג מגן על המטופל מפני אותם מצבים ומגייס את המטפל לטובתו. הסטינג שומר על המטפל ומאפשר לו לפנות מקום אצלו בשביל המטופל.

הסטינג בטיפול הפסיכולוגי – עבור המטופל

רוב המטופלים זקוקים להצבת גבולות חיצוניים, וזה מה שמעניק הסטינג למטופל. הסטינג מאפשר למטופל להפוך את זמן הטיפול ליקר ערך ולבעל משמעות. בדומה למשל לחשיבות של הבמה בתיאטרון, שם הבמה מקבלת משמעות סימבולית עם גבולות תאורה, תפאורה, מרחק, גובה, רוחב ועומק. כל אלה מהווים מרחב מוגן שבתוכו פועלת ההצגה, בשונה מהמרחב היומיומי. הזמן והמקום הקבוע והתחום מקבלים ערך עבור המטופל בתוכם מתאפשר מרחב שכל ניואנס תנועתי ורגשי, וכל מילה מקבלים זרקור, מיקוד משמעות, סימבולית, רב רובדית ורחבה. מרחב אליו המטפל והמטופל מכווננים. קיים קשר עמוק בין הדברים. כדי להבין את מושג הנפרדות, חשוב היה לי להבהיר מהו סטינג טיפולי, שהוא זה שמאפשר ותומך בנפרדות. ההסבר על הסטינג אם כן בא כתומך למושג הנפרדות.

הבחירה בחבר נפש כבפסיכולוג

האדם שאותו אני בוחר להיות הפסיכולוג שלי, הוא זה שאני חש שהחברות שלו לא תסולא בפז. זהו מישהו מאוד יקר לי. זה אדם שמסוגל לשתף אותי בחוכמת חיים ושהעצה שלו היא עצה טובה. זה אדם שיכול לחשוב יחד איתי מחשבה פוריה ולשתף אותי בניסיון החיים שלו, להתבונן בבעיה ממקום אופטימי ולא ממקום נואש של חוסר אונים. זה אדם שמערכת היחסים שלו איתי קרובה מספיק להושיט לי יד.

במי לבחור?

במובן מסוים יש לחבר נפש ערך גדול יותר מאשר פסיכולוג מקצועי, משום שהוא חלק מהחיים שלי. אם יש לי חבר נפש שכזה זה מעיד על יכולת בי לבנות מערכת יחסים שכזו. אותו חבר קיים בזכות היכולת שלי לייצר קשר כל כך משמעותי לי. אנו הולכים פעמים רבות לפסיכולוג מקצועי מכיוון שאין לנו חבר שכזה. לאותו חבר נפש, יש ערך גם בזכות הקרבה אלי ביומיום. זה מישהו שהוא חלק מהחיים שלי ושאכפת לו ממני.

השימוש בשפה בטיפול פסיכולוגי

השפה של הטיפול היא שפה אחרת. ההקשבה של המטפל שונה. זה אמנם לא צריך לעניין את המטופל, כי המטופל מדבר בשפה שלו, אבל אצל המטפל מדובר בשפה שונה מאשר אצל "החבר הפסיכולוג". הפסיכולוג המקצועי מקשיב למטופל שלו דרך האוזניים של יחסי העברה, דרך ראייה רחבה את המטופל, ודרך הפריזמה של כל מה שהוא למד. זוהי הקשבה אחרת. בדומה למשורר שקורא שיר ומתבונן בו ברמה אחרת של הקשבה והבנה את הסימבוליקה של השיר, את ההקשר שלו ואת המשמעות שלו.

אם החבר הכי טוב שלי הוא גם הפסיכולוג שלי, אז בשביל מה אני צריך בכלל את הפסיכולוג?

שאלה טובה מאוד. לכאורה אין תשובה לשאלה הזו וכל אחד בוחר את מה שנכון לו. מי שיש לו חבר נפש זכה למתנה גדולה וחשוב לשמור עליה מכל משמר ולטפח את היחסים הללו עם חלוף השנים. מי שמסוגל ליצור קשרים עמוקים עם בני אדם ולנהל מערכות יחסים ארוכות טווח של קירבה, כנראה שההורים שלו עשו משהו טוב אחרי הכל. לא כל מי שהולך לטיפול פסיכולוגי חש חרדה, דיכאון, קינאה והיסטריה. לפעמים אנו הולכים לטיפול פסיכולוגי רק כדי להקל על עצמנו את מעמסת הקיום, כדי להבין את עצמנו, לחדד מצוקה מסוימת או כדי להציף שאלות קיומיות שמציקות לנו. לפעמים על רקע של מצב רוח ירוד , פרידה, קושי ביצירת קשר זוגי, קשיים בהורות, או משבר חיים כלשהו, אנו משתמשים במשאבים שמסביבנו, חברים, מכרים ובני משפחה. אבל לפעמים אנו חשים שהקשיים הללו לא נפתרו, למרות העזרה של חבר הנפש. במקרים כאלו נדמה לי שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי.

תמר טלמור כהן – טיפול באמצעות פסיכותרפיה וביבליותרפיה
נייד : 054-5647073 | מייל: iamtamartalmor@gmail.com

לקריאה נוספת:

• למי מתאים הטיפול?
• טיפול ריגשי
• מהי גישה פסיכואנליטית
• מהי ביבליותרפיה
• על ביבליותרפיה